דרך המשיהיסטוריהמערב סיןסיפורי מסע

מרחבים – אל המערב הפרוע של סין

טיולים לסין מתרכזים פעמים רבות, ובמידה מסויימת של צדק, בשכיות חמדה "עירוניות", ובתרבות הסינית האנושית.
סין משופעת אמנם במקדשים, גנים קלאסיים מעשי די אמן ושדרות מודרניות שוקקות, אך ישנו אלמנט שפעמים רבות נשכח מעייני אלו הבאים לטייל בסין.
המרחבים שבה.

סין האדירה היא מן המדינות הגדולות בעולם, ומשתרעת מן הערבה הצפונית ועד החוג הטרופי ומן הים הצהוב ועד ליבה של מרכז אסיה. עם זאת, ולמרות גודלה האדיר של המדינה באופן מפתיע מרוכזת רוב האוכלוסיה הסינית באזור המצומצם יחסית של מישורי סין המרכזית ואזורי החוף שלה.
מערב סין לעומת זאת, מציעה מרחבים בלתי נתפסים כמעט, ואלה משתרעים לאורך אלפי קילומטרים של אדמת ערבה, מדבר והר. טיול במערב סין מציע עם כן חוויה שונה להפליא מזאת המוצעת למטייל ב"סין הקלאסית", והיא מאפשרת טיול שהוא עשיר מאוד, כשם שהוא מאפשר זמן למרחב נשימה והרהור.

מערב סין כוללת בתוכה כמה מן המחוזות רחבי הידיים ביותר במדינה, ובהם צ'ינגחאי, שינג'יאנג וחלק ניכר ממונגוליה הפנימית. מחוזות אלו, יחד עם גנסו הצנועה יותר, מציעים פסיפס אנושי ותרבותי שאינו בנמצא באיזורי המזרח, וכל זאת על הרקע הפראי והדרמטי של מערב סין.
כאזור גבול בין התרבות הסינית, המונגולית, הטיבטית ומוסלמית של מרכז אסיה, אזור צפון מערב סין הוא מרחב של קיבוץ גלויות אמיתי, ובו עולם שלם של קהילות מקומיות מקבוצות אתניות שונות החיות זאת בקרבת זאת מזה מאות שנים.

כאזור המשלב בין מרחב אנושי מרתק למרחבים מלא העין, קיבצנו מספר שכיות חמדה מומלצות במערב סין אליהן אנו אוהבים לחזור שוב ושוב.

אגם קוקו נור (צ'ינגחאי)

במרחק נסיעה בן כשלוש שעות משינינג בירת מחוז צ'ינגחאי, נמצא האגם שהעניק למחוז את שמו. ממוקם בגובה עותק נשימה של כשלושת אלפי מטרים מעל גובה פני הים, ובאזור מיושב בדלילות יחסית, האגם הנפלא הזה ורחב הידיים הוא הגדול בסין, ומהגדולים באסיה הפנימית. מסופר כי על שפת אגם נישא וצלול מים זה ניתן לראשונה על ידי השליט המונגולי אלטין חאן תואר ה"דלאי לאמה", בהעניקו לראש מסדר הקלוק פה את השליטה בפועל בעולם הטיבטי. הקשר ההדוק בין המונגולים לממסד הדתי הטיבטי ניכר עד ימינו בדתם של המונגולים וכן בנוכחות של מונגולים באיזור האגם, אשר רבים מהם לא שונים כיום מטיבטים אתניים בתרבותם ובשפתם.

מסדרון גנסו

למסדרון גנסו, או בשמו העתיק "חה שי" ("ממערב לנהר" הצהוב), מקום ייחודי בהסטוריה הסינית. כאזור חיץ גאוגרפי בין שולי הרמה הטיבטית למדבר גובי הוא היווה משחר ההסטוריה הסינית כעורק התחבורה הכמעט יחיד אל ארצות מרכז אסיה והמערב וכנתיב החשוב ביותר של דרך המשי. מן הצד השני היווה המסדרון הצר והדרמטי פתח לחדירה של עמים, גידולים חקלאיים ודתות אל תוך סין גופא. בהתאם לכך זרועים מרחביה מרחיבי הנפש של גנסו בריבוא אתרים ארכאולוגים והסטוריים מן המעלה הראשונה, כמו גם ביצורים צבאיים עתיקים משושלת האן, שהם חומת סין המקורית שהיא בעיננו מרשימה לא פחות, ואולי אף יותר מאתרי "החומה הגדולה" של מינג מצפון לבייגי'ינג. טיול לאורך מסדרון גנסו, בין ההר למדבר ודרך המרחבים הצחיחים המלווים אותה, מאפשר שעות של הרהור על זמנים שחלפו ואינם, תוך נסיעה על אחד מן המסלולים החשובים של דרך המשי.

דונחואנג

מכל האתרים אליהם אנו מגיעים בטיולים שלנו במערב סין, אחד המרגשים ביותר בעיננו היתה ונותרה דונחואנג. דונחואנג- עיירת ספר עתיקה בשולי המדינה הסינית, שימשה שנים רבות כמוצב קדמי סיני אל מול סכנת פלישות הנוודים. מיקומה על אם דרך המשי אפשר לאימפריה הסינית על גלגוליה השונים לפקוח עין על הבאים והולכים בשעריה. עם זאת, מיקומה האסטרטגי מחד והמרוחק מאידך, משמעו כי לא תמיד היתה דונחואנג תחת שליטה סינית ישירה, ורבים, תורכים, טיבטים, מונגולים ואחרים שאפו והצליחו לשלוט בנקודת המפתח החשובה.
מתחם המערות של מוגאו, , כולל כחמש מאות מערות ואלמנטים פולחניים המשתרעים לאורך כעשרים וחמישה קילומטרים של צוקים. הנוכחות הבודהיסטית בת אלף השנים במקום הביאה ליצירת גלקסיה של ייצוגים אומנותיים ודתיים מן המרהיבות שידעה האנושות. מיקומה של דונחונאג על הצומת בין התרבות הסינית, הטיבטית, הנוודית והאיראנית משמעה כי המקום טומן בחובו שכבות מרובות של השפעות מגוונות ואלה עוטפות את קירות המערות בפיצוץ של צבע צורה ותוכן, ואלה מיוצגים בפיסול רב הבאה ובציורי קיר מורכבים העשויים צבעים יקרים, זהב כסף וצבענים שמקורם באבני חן נדירות.

ביקור בדונחואנג כמוהו כמסע מרתק וצבעוני דרך ייצוגיו וגילויו השונים של הבודהיזם, דרך מופעיו הפילוסופים והרוחניים, כמו גם דרך תפקידיו החברתיים. מאות השנים בהן נוצרו המערות, משמען כי מערות שונות מייצגות תקופות שונות בהן נתחלפו האומנים, מקורות ההשפעה של ציורי הקיר כמו גם אלה שמימנו את יצירתם, וכל אלה חושפים את סיפורו של הבודהיזם בסין, במיקרוקוסמוס שאין כדוגמתו בכל רחבי האזור.

טורפאן

עוד מערבה מדונחואנג, במחוז שינג'יאנג, נמצאת נאת המדבר המפעימה של טורפאן. כמקום השני בעומקו בעולם לאחר ים המלח שלנו. נאת טורפאן הלוהטת היא קסם מרכז אסייאתי של ממש. שפע המים השופעים בה מרכסי ההרים הבוערים שסביבה מבטיחים כי למרות חום הקיץ ישגשגו בה גידולים רבים, והיא מוכרת כבירת הענבים של סין, ואלה הגדלים בה כגון "ענבי הירקן", ו"פטמת הסוסה" היו שם דבר לאורך ההסטוריה הארוכה של דרכי המשי. כיום, על אף הקשיים העוברים על מחוז שינג'יאנג, הביקור במחוז חשוב בעיננו בשל יופיה הרב ובשל טוב אנשיה, ונאת טורפאן עודנה מהווה מקור משיכה מוצדק, כאשר הביקור בה נעים גם בימי הקיץ החמים כאשר מזג האוויר החם אך היבש מוקל על ידי מלוא העין והנפש של כרמי ענבים וארכיטקטורה כפרית-מדברית יחודית לאזור, ואלה מתמשכים עד אין סוף אל עבר האופק ההררי.

הטיול במערב סין הוא טיול שונה לחלוטין במהותו מהחוויה הסינית האורבאנית, אך הוא מאפשר לחוות ולהבין את עברה העתיק של המדינה העצומה, את ההווה שלה ואולי אף את עתידה שניצב תלוי, הרחק הרחק באופק האדיר של מערב סין.