פוסטים עם התגית ‘מדבר’

  • אוכל סיני

    "יין הבודהא" מסעו של התה הסיני

    תרבות התה הסינית ניצבת גם כיום בפני שינוי מתמיד, טרנדים עדכניים ודפוסי צריכה חדשים משנים את פניה אך בד בבד יוצרים שילובים חדשים. קהלים עירוניים וצעירים מוצאים כיום בית לא בבית התה הנושנים, אלא בבתי קפה בעלי אווירה בין לאומית. עם זאת, כדרכו של עולם, התרבות הסינית משתנה כתוצאה מחדירה מבחוץ, אך משנה את הזר למוכר ולמקומי, וגם בסטרבאקס עדכני בשנגחאי ימכרו, ואולי בעיקר, תה שחור צונן עם חלב, פו אר עם פלחי תפוז, או וולונג בתוספת קצפת ופניני טפיוקה, כהוכחה ליכולתה של התרבות הסינית להשתנות ובתוך כך גם לשנות, גם כאשר מדובר, בסתם כוס תה.

  • דרך המשי

    ליבה הגועש של סין- אל הנהר הצהוב.

    by idoz

    טיול לאורך הנהר הצהוב הוא מסע לא רק לנבכי ההיסטוריה הסינית ועמיה השונים, אלא גם לעומק סיפורה של סין המודרנית, אתגריה שאיפותיה, ומציג תמונה שלמה של כל מה שהוא סין, מעבר לעתיד, וממזרח למערב.

  • דרך המשי

    מרחבים – אל המערב הפרוע של סין

    הטיול במערב סין הוא טיול שונה לחלוטין במהותו מהחוויה הסינית האורבאנית, אך הוא מאפשר לחוות ולהבין את עברה העתיק של המדינה העצומה, את ההווה שלה ואולי אף את עתידה שניצב תלוי, הרחק הרחק באופק האדיר של מערב סין.

  • דרך המשי

    גזרים, תורכים ולחמים מאודים.

    באו זי (包子) הוא מאכל פופולארי הנאכל בכל רחבי סין ואף באיזורים השכנים לה. מדובר בלחמניות מאודות המכילות מילוי העשוי לכלול ירקות שונים, בשר, טופו וכן מרכיבי תיבול מגוונים. תאוריות שונות הוצגו בנוגע למקור המאכל, ולא ברור אם הגיע לסין מאומות מרכז אסיה או כי ההפוך הוא הנכון. בכל מקרה נראה שמקור הבאו זי במאכל בשם מאנטואו (馒头)אשר זכר לשמו השתמר בגרסאות שונות מן המטבח הקוראני (מאנדו), המרכז אסייאתי (מאנטו או מאנטי) ועד אנאטוליה שבמערב (מאנטי).

  • אמנות

    הלב הפועם של המדבר

    by idoz

    מכל האתרים אליהם אנו מגיעים בטיולים שלנו במערב סין, אחד המרגשים ביותר בעיננו היתה ונותרה דונחואנג. דונחואנג- עיירת ספר עתיקה בשולי המדינה הסינית, שימשה שנים רבות כמוצב קדמי סיני אל מול סכנת פלישות הנוודים. מיקומה על אם דרך המשי אפשר לאימפריה הסינית על גלגוליה השונים לפקוח עין על הבאים והולכים בשעריה. עם זאת, מיקומה האסטרטגי מחד והמרוחק מאידך, משמעו כי לא תמיד היתה דונחואנג תחת שליטה סינית ישירה, ורבים, תורכים, טיבטים, מונגולים ואחרים שאפו והצליחו לשלוט בנקודת המפתח החשובה.