אוכל סיני

  • אוכל סיני

    תמונה אחת שווה אלף מילים – הג'יאודזה המושלם

    ג׳יאודזה (או דים סאם, דמפלינגס, גיוזה או כל שם אחר) הוא מאכל כל כך פשוט – כופתאה קטנה עשויה בצק דקיק ונמתח שעוטף מילוי מסוגים שונים ומשונים. הפשטות הזו, אך מצד השני היכולת לייצר מגוון של טעמים, הופכת את הג׳יאודזה למאכל שמסמל את סין יותר מכל. את הגי׳אודזה אוכלים כמעט בכל מצב, בכל שעה ובכל מקום- באירועים מיוחדים (ובעיקר בחג הלאומי), כמנה חמה בתחנות הדלק, במסעדות יוקרה ובכל מסעדת רחוב. אין ספק, מדובר בכופתאה צנועה וקטנה שהיא פשוט עולם ומלואו.

  • אוכל סיני

    "יין הבודהא" מסעו של התה הסיני

    תרבות התה הסינית ניצבת גם כיום בפני שינוי מתמיד, טרנדים עדכניים ודפוסי צריכה חדשים משנים את פניה אך בד בבד יוצרים שילובים חדשים. קהלים עירוניים וצעירים מוצאים כיום בית לא בבית התה הנושנים, אלא בבתי קפה בעלי אווירה בין לאומית. עם זאת, כדרכו של עולם, התרבות הסינית משתנה כתוצאה מחדירה מבחוץ, אך משנה את הזר למוכר ולמקומי, וגם בסטרבאקס עדכני בשנגחאי ימכרו, ואולי בעיקר, תה שחור צונן עם חלב, פו אר עם פלחי תפוז, או וולונג בתוספת קצפת ופניני טפיוקה, כהוכחה ליכולתה של התרבות הסינית להשתנות ובתוך כך גם לשנות, גם כאשר מדובר, בסתם כוס תה.

  • אגדות עם

    מונגולים, קיסרים וסירי אש חריפים

    ה"הוט פוט" (סינית: 火锅, מילולית: סיר אש), הוא מסימני ההיכר המפורסמים ביותר של המטבח הסיני. הוט פוט סיני כהלכתו הוא סיר עשוי ברזל, פלדה או נחושת המונח במרכז השולחן ובבסיסו גחלים לוחשות אשר מרתיחות מרק מעלה ניחוח עשבי מאכל ותבלינים שונים. במרכז השולחן, מסודרות כמנדלה חיננית, מוטלות צלוחיות שופעות כל טוב ארץ סין, מטופו עד פטריות, מדג ועד נצרי במבוק, וכל זאת בלווית רטבים עשירים במגוון טעמים כתלות באזור ובמאפייניו המקומיים.

  • אוכל סיני

    אל המטבח הפראי של יוננאן.

    המטבח היוננאני, על אף היותו צנוע בטעמיו, מצטיין בניצול מקסימלי של חומרי הגלם המקומיים, במיוחד אלו המגיעים מאזורי היער המעטרים את שלוי העיירות והכפרים באזור, ושפע של עשבים, פירות, נצרי במבוק ופטריות בעונתן יוצר מטבח שהוא התגלמות נופה הפראי של יוננאן בצלחת.

  • אוכל סיני

    סין – ממלכת האיטריות

    by idoz

    ברור וידוע כי אטריות הן מאכל משובח ומקובל ביותר ממטבחי ויאטנם ויפן, דרך בתי תה אוזבקים ועד מסעדות רומאיות עטורות שבחים, וכן ידוע כי מימי מרקו פולו ניטש הויכוח לגבי מי באיזה צד של אסיה למד להרתיח בצק במים וליצור רצועות חמימות ואוהבות רוטב. הויכוח אולי טרם הוכרע סופית, אך לפחות בגזרת הקדמונים יש לנו מעט רמזים.