-
גזרים, תורכים ולחמים מאודים.
באו זי (包子） הוא מאכל פופולארי הנאכל בכל רחבי סין ואף באיזורים השכנים לה. מדובר בלחמניות מאודות המכילות מילוי העשוי לכלול ירקות שונים, בשר, טופו וכן מרכיבי תיבול מגוונים. תאוריות שונות הוצגו בנוגע למקור המאכל, ולא ברור אם הגיע לסין מאומות מרכז אסיה או כי ההפוך הוא הנכון. בכל מקרה נראה שמקור הבאו זי במאכל בשם מאנטואו (馒头）אשר זכר לשמו השתמר בגרסאות שונות מן המטבח הקוראני (מאנדו), המרכז אסייאתי (מאנטו או מאנטי) ועד אנאטוליה שבמערב (מאנטי).
-
סדרת העיירות העתיקות – אג׳ינה (Ejina 额济纳), מונגוליה הפנימית
בפינה הצפון מערבית של חבל מונגוליה הפנימית, כ-40 קילומטר מהגבול עם מונגוליה החיצונית, בלב המדבר בין באדאין ג׳אראן לגובי, שוכנת עיירה מבודדת וקטנה בשם אג׳ינה (Ejina או Ejin Banner 额济纳旗). הדרכים היחידות להגיע לעיירה המרוחקת הן ברכבת לילה מבירת החבל או בנסיעה של שעות ארוכות דרך המדבר. ובכל זאת, אג׳ינה היא מהמקומות המפתיעים, המעניינים והיפים בסין ולא סתם נכללת גם במסלול שלנו לדרך המשי.
-
שנה סינית חדשה – שנת החזיר
לכל שנה סינית יש ״מזל״ בדמות חיה כלשהי, במחזור של 12 (כלומר, שנת החזיר הקודמת הייתה ב2007 והבאה תהיה ב2031). אחד מהסיפורים על המזלות מספר שנערכה תחרות בין כל החיות – מי תחצה ראשונה את הנהר. החולדה החכמה סיכמה עם השור שהיא תעבור על גבו ורגע לפני שהשור הגיע לגדה, קפצה מגבו והגיעה ראשונה. אחריהם הגיע הנמר – שחיין מעולה, ומיד אחריו הארנבת הזריזה. הדרקון שעופף מעל כולם נתקל במעט רוח, אך הצליח להגיע במקום ה-5. הנחש הפחיד את הסוס והעז רגע לפני קו הסיום וכך הקדים אותם. הקוף, התרנגול והכלב האיטיים יחסית הגיעו במקומות 9, 10 ו-11. אחרון הגיע החזיר השמנמן – וכך נקבע סדר 12 המזלות. (החתול, כך אומרים, נשאר מאחור מפני שפחד מהמים).
-
הקיסר שעשתה היסטוריה
ההיסטוריה הסינית שופעת בנשים משמעותיות שהשפיעו על הקיסרות ועל החברה. אך אף אישה לא הייתה יכולה להפוך להיות הקיסר, השליטה העליונה של הקיסרות הסינית. ובכל זאת, הגברת וו דזה-טיין (武則天, Wu Zetian 624-705 AD) הצליחה להפוך בשנת 690 לקיסר הראשונה והאחרונה של סין. כדי לעשות זאת, הייתה צריכה הגברת להתגבר על מספר מכשולים אדירים ולעבור כמה שלבים – להיוולד נכון, להגיע לארמון, להתקרב לקיסר, להעמיד יורשי עצר, לרכז את הכוח בחצר סביבה, להפוך לעוצרת ולבסוף להפוך לקיסר. בכל שלב ושלב הייתה אמורה וו דזה-טיין להיכשל, אך היא הצליחה להתגבר עם כל המכשולים, בכוחניות ובחוכמה, והשאירה אחריה מורשת יוצאת מן הכלל. זהו סיפורה.
-
דרך התה ביוננאן
הקמליה הסינית (Camellia sinensis), המוכרת לנו לרוב בפשטות כ”תה” היא מין של צמח אשר ניצניו ועליו הצעירים משמשים לחליטת המשקה הנצרך ביותר בעולם, ושגידולו והמסחר בו היוו זרז כלכלי ופוליטי במזרח אירואסיה מזה דורות רבים, והשימוש בו העניק נחמה לדורות של עולי רגל תשושים, משוררים נכאי רוח ומוכרי שטיחים חרדי מבע.
-
הלב הפועם של המדבר
מכל האתרים אליהם אנו מגיעים בטיולים שלנו במערב סין, אחד המרגשים ביותר בעיננו היתה ונותרה דונחואנג. דונחואנג- עיירת ספר עתיקה בשולי המדינה הסינית, שימשה שנים רבות כמוצב קדמי סיני אל מול סכנת פלישות הנוודים. מיקומה על אם דרך המשי אפשר לאימפריה הסינית על גלגוליה השונים לפקוח עין על הבאים והולכים בשעריה. עם זאת, מיקומה האסטרטגי מחד והמרוחק מאידך, משמעו כי לא תמיד היתה דונחואנג תחת שליטה סינית ישירה, ורבים, תורכים, טיבטים, מונגולים ואחרים שאפו והצליחו לשלוט בנקודת המפתח החשובה.
-
סדרת העיירות העתיקות – קאיפנג (Kaifeng 开封), חנאן
בואו איתנו לסיור מרתק באחת מפנינותיה הפחות מוכרות של סין. שחזור של עיר מהמאה העשירית, דוכני אוכל רחוב, מקדשים, אתרי פיסול ונהר אחד חשוב – ממש בליבה של סין שוכנת העיר קאיפנג. עיר זו, שאיננה מהמפורסמות שבסין, חובקת בתוכה היסטוריה מרתקת, אתרים נפלאים ואוכל רחוב ערב לחיך. ביקור בקאיפנג מאפשר לחוות את סין הפחות המתויירת, אך לראות מקרוב את מקורות התרבות הסינית.
-
סין – ממלכת האיטריות
ברור וידוע כי אטריות הן מאכל משובח ומקובל ביותר ממטבחי ויאטנם ויפן, דרך בתי תה אוזבקים ועד מסעדות רומאיות עטורות שבחים, וכן ידוע כי מימי מרקו פולו ניטש הויכוח לגבי מי באיזה צד של אסיה למד להרתיח בצק במים וליצור רצועות חמימות ואוהבות רוטב. הויכוח אולי טרם הוכרע סופית, אך לפחות בגזרת הקדמונים יש לנו מעט רמזים.
-
הר המדרגות לשמיים
מעטים הם המקומות שבהם ניתן לראות, לחוש ולהבין את ההיסטוריה של סין באופן רחב וברור כמו מערות ״הר המדרגות לשמיים״ (Tiantishan 天體山 ) שבמחוז גאנסו. באתר זה מתחברים להם יחדיו סיפורם של הבודהיזם, של יחסי סין וסביבתה, של הקיסרות הסינית ואפילו של הפוליטיקה והחברה של סין המודרנית.
-
העלמה שהפילה את החומה
סיפור זה הינו אחד מני רבים הקשורים ל״חומה הגדולה״, חומת 10,000 הלי, הנמתחת לרוחבה של צפון סין. בניית חומות העסיקה שליטים וקיסרים החל מהמאה ה-4 לפנה״ס וכמעט עד ימינו. כיום מוכרת לנו החומה הסינית כרצף ארוך ואחיד, אך לא כך הדבר. מפיתוליה המרשימים בהרי בייג׳ינג ועד לחומה הקטנה בלב המדבר של גאנסו, חלקי חומות שונים מתקופות שונות מתחברים זה לזה.
